1 א                  ויען איוב ויאמר

2 ב  עד-אנה תוגיון נפשי    ותדכאונני במלים

3 ג  זה עשר פעמים תכלימוני    לא-תבשו תהכרו-לי

4 ד  ואף-אמנם שגיתי    אתי תלין משוגתי

5 ה  אם-אמנם עלי תגדילו    ותוכיחו עלי חרפתי

6 ו  דעו-אפו כי-אלוה עותני    ומצודו עלי הקיף

7 ז  הן אצעק חמס ולא אענה    אשוע ואין משפט

8 ח  ארחי גדר ולא אעבור    ועל נתיבותי חשך ישים

9 ט  כבודי מעלי הפשיט    ויסר עטרת ראשי

10 י  יתצני סביב ואלך    ויסע כעץ תקותי

11 יא  ויחר עלי אפו    ויחשבני לו כצריו

12 יב  יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם    ויחנו סביב לאהלי

13 יג  אחי מעלי הרחיק    וידעי אך-זרו ממני

14 יד  חדלו קרובי    ומידעי שכחוני

15 טו  גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני    נכרי הייתי בעיניהם

16 טז  לעבדי קראתי ולא יענה    במו-פי אתחנן-לו

17 יז  רוחי זרה לאשתי    וחנתי לבני בטני

18 יח  גם-עוילים מאסו בי    אקומה וידברו-בי

19 יט  תעבוני כל-מתי סודי    וזה-אהבתי נהפכו-בי

20 כ  בעורי ובבשרי דבקה עצמי    ואתמלטה בעור שני

21 כא  חנני חנני אתם רעי    כי יד-אלוה נגעה בי

22 כב  למה תרדפני כמו-אל    ומבשרי לא תשבעו

23 כג  מי-יתן אפו ויכתבון מלי    מי-יתן בספר ויחקו

24 כד  בעט-ברזל ועפרת--    לעד בצור יחצבון

25 כה  ואני ידעתי גאלי חי    ואחרון על-עפר יקום

26 כו  ואחר עורי נקפו-זאת    ומבשרי אחזה אלוה

27 כז  אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר    כלו כליתי בחקי

28 כח  כי תאמרו מה-נרדף-לו    ושרש דבר נמצא-בי

29 כט  גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב    למען תדעון שדין (שדון)