1 א  כי יש לכסף מוצא    ומקום לזהב יזקו

2 ב  ברזל מעפר יקח    ואבן יצוק נחושה

3 ג  קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר    אבן אפל וצלמות

4 ד  פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל    דלו מאנוש נעו

5 ה  ארץ--ממנה יצא-לחם    ותחתיה נהפך כמו-אש

6 ו  מקום-ספיר אבניה    ועפרת זהב לו

7 ז  נתיב לא-ידעו עיט    ולא שזפתו עין איה

8 ח  לא-הדריכוהו בני-שחץ    לא-עדה עליו שחל

9 ט  בחלמיש שלח ידו    הפך משרש הרים

10 י  בצורות יארים בקע    וכל-יקר ראתה עינו

11 יא  מבכי נהרות חבש    ותעלמה יצא אור

12 יב  והחכמה מאין תמצא    ואי זה מקום בינה

13 יג  לא-ידע אנוש ערכה    ולא תמצא בארץ החיים

14 יד  תהום אמר לא בי-היא    וים אמר אין עמדי

15 טו  לא-יתן סגור תחתיה    ולא ישקל כסף מחירה

16 טז  לא-תסלה בכתם אופיר    בשהם יקר וספיר

17 יז  לא-יערכנה זהב וזכוכית    ותמורתה כלי-פז

18 יח  ראמות וגביש לא יזכר    ומשך חכמה מפנינים

19 יט  לא-יערכנה פטדת-כוש    בכתם טהור לא תסלה

20 כ  והחכמה מאין תבוא    ואי זה מקום בינה

21 כא  ונעלמה מעיני כל-חי    ומעוף השמים נסתרה

22 כב  אבדון ומות אמרו    באזנינו שמענו שמעה

23 כג  אלהים הבין דרכה    והוא ידע את-מקומה

24 כד  כי-הוא לקצות-הארץ יביט    תחת כל-השמים יראה

25 כה  לעשות לרוח משקל    ומים תכן במדה

26 כו  בעשתו למטר חק    ודרך לחזיז קלות

27 כז  אז ראה ויספרה    הכינה וגם-חקרה

28 כח  ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה    וסור מרע בינה