1 א  דברי למואל מלך--    משא אשר-יסרתו אמו

2 ב  מה-ברי ומה-בר-בטני    ומה בר-נדרי

3 ג  אל-תתן לנשים חילך    ודרכיך למחות מלכין

4 ד  אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין    ולרוזנים או (אי) שכר

5 ה  פן-ישתה וישכח מחקק    וישנה דין כל-בני-עני

6 ו  תנו-שכר לאובד    ויין למרי נפש

7 ז  ישתה וישכח רישו    ועמלו לא יזכר-עוד

8 ח  פתח-פיך לאלם    אל-דין כל-בני חלוף

9 ט  פתח-פיך שפט-צדק    ודין עני ואביון

10 י  אשת-חיל מי ימצא    ורחק מפנינים מכרה

11 יא  בטח בה לב בעלה    ושלל לא יחסר

12 יב  גמלתהו טוב ולא-רע--    כל ימי חייה

13 יג  דרשה צמר ופשתים    ותעש בחפץ כפיה

14 יד  היתה כאניות סוחר    ממרחק תביא לחמה

15 טו  ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה    וחק לנערתיה

16 טז  זממה שדה ותקחהו    מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

17 יז  חגרה בעוז מתניה    ותאמץ זרועתיה

18 יח  טעמה כי-טוב סחרה    לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

19 יט  ידיה שלחה בכישור    וכפיה תמכו פלך

20 כ  כפה פרשה לעני    וידיה שלחה לאביון

21 כא  לא-תירא לביתה משלג    כי כל-ביתה לבש שנים

22 כב  מרבדים עשתה-לה    שש וארגמן לבושה

23 כג  נודע בשערים בעלה    בשבתו עם-זקני-ארץ

24 כד  סדין עשתה ותמכר    וחגור נתנה לכנעני

25 כה  עז-והדר לבושה    ותשחק ליום אחרון

26 כו  פיה פתחה בחכמה    ותורת חסד על-לשונה

27 כז  צופיה הילכות (הליכות) ביתה    ולחם עצלות לא תאכל

28 כח  קמו בניה ויאשרוה    בעלה ויהללה

29 כט  רבות בנות עשו חיל    ואת עלית על-כלנה

30 ל  שקר החן והבל היפי    אשה יראת-יהוה היא תתהלל

31 לא  תנו-לה מפרי ידיה    ויהללוה בשערים מעשיה  {ש}