1 א  בני לחכמתי הקשיבה    לתבונתי הט-אזנך

2 ב  לשמר מזמות    ודעת שפתיך ינצרו

3 ג  כי נפת תטפנה שפתי זרה    וחלק משמן חכה

4 ד  ואחריתה מרה כלענה    חדה כחרב פיות

5 ה  רגליה ירדות מות    שאול צעדיה יתמכו

6 ו  ארח חיים פן-תפלס    נעו מעגלתיה לא תדע

7 ז  ועתה בנים שמעו-לי    ואל-תסורו מאמרי-פי

8 ח  הרחק מעליה דרכך    ואל-תקרב אל-פתח ביתה

9 ט  פן-תתן לאחרים הודך    ושנתיך לאכזרי

10 י  פן-ישבעו זרים כחך    ועצביך בבית נכרי

11 יא  ונהמת באחריתך    בכלות בשרך ושארך

12 יב  ואמרת--איך שנאתי מוסר    ותוכחת נאץ לבי

13 יג  ולא-שמעתי בקול מורי    ולמלמדי לא-הטיתי אזני

14 יד  כמעט הייתי בכל-רע--    בתוך קהל ועדה

15 טו  שתה-מים מבורך    ונזלים מתוך בארך

16 טז  יפוצו מעינתיך חוצה    ברחבות פלגי-מים

17 יז  יהיו-לך לבדך    ואין לזרים אתך

18 יח  יהי-מקורך ברוך    ושמח מאשת נעורך

19 יט  אילת אהבים    ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת    באהבתה תשגה תמיד

20 כ  ולמה תשגה בני בזרה    ותחבק חק נכריה

21 כא  כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש    וכל-מעגלתיו מפלס

22 כב  עוונתיו--ילכדנו את-הרשע    ובחבלי חטאתו יתמך

23 כג  הוא--ימות באין מוסר    וברב אולתו ישגה