1 א  בני שמר אמרי    ומצותי תצפן אתך

2 ב  שמר מצותי וחיה    ותורתי כאישון עיניך

3 ג  קשרם על-אצבעתיך    כתבם על-לוח לבך

4 ד  אמר לחכמה אחתי את    ומדע לבינה תקרא

5 ה  לשמרך מאשה זרה    מנכריה אמריה החליקה

6 ו  כי בחלון ביתי--    בעד אשנבי נשקפתי

7 ז  וארא בפתאים אבינה בבנים--    נער חסר-לב

8 ח  עבר בשוק אצל פנה    ודרך ביתה יצעד

9 ט  בנשף-בערב יום    באישון לילה ואפלה

10 י  והנה אשה לקראתו    שית זונה ונצרת לב

11 יא  המיה היא וסררת    בביתה לא-ישכנו רגליה

12 יב  פעם בחוץ--פעם ברחבות    ואצל כל-פנה תארב

13 יג  והחזיקה בו ונשקה לו    העזה פניה ותאמר לו

14 יד  זבחי שלמים עלי    היום שלמתי נדרי

15 טו  על-כן יצאתי לקראתך    לשחר פניך ואמצאך

16 טז  מרבדים רבדתי ערשי    חטבות אטון מצרים

17 יז  נפתי משכבי--    מר אהלים וקנמון

18 יח  לכה נרוה דדים עד-הבקר    נתעלסה באהבים

19 יט  כי אין האיש בביתו    הלך בדרך מרחוק

20 כ  צרור-הכסף לקח בידו    ליום הכסא יבא ביתו

21 כא  הטתו ברב לקחה    בחלק שפתיה תדיחנו

22 כב  הולך אחריה פתאם    כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל

23 כג  עד יפלח חץ כבדו--    כמהר צפור אל-פח ולא-ידע    כי-בנפשו הוא

24 כד  ועתה בנים שמעו-לי    והקשיבו לאמרי-פי

25 כה  אל-ישט אל-דרכיה לבך    אל-תתע בנתיבותיה

26 כו  כי-רבים חללים הפילה    ועצמים כל-הרגיה

27 כז  דרכי שאול ביתה    ירדות אל-חדרי-מות