1 א  מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך--    טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם    לעיים

2 ב  נתנו את-נבלת עבדיך--    מאכל לעוף השמים בשר חסידיך    לחיתו-ארץ

3 ג  שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם    ואין קובר

4 ד  היינו חרפה לשכנינו    לעג וקלס לסביבותינו

5 ה  עד-מה יהוה תאנף לנצח    תבער כמו-אש קנאתך

6 ו  שפך חמתך--    אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות--    אשר בשמך לא קראו

7 ז  כי אכל את-יעקב    ואת-נוהו השמו

8 ח  אל-תזכר-לנו    עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך--    כי דלונו מאד

9 ט  עזרנו אלהי ישענו--    על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו    למען שמך

10 י  למה יאמרו הגוים--    איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו    נקמת דם-עבדיך השפוך

11 יא  תבוא לפניך אנקת אסיר    כגדל זרועך--הותר בני תמותה

12 יב  והשב לשכנינו שבעתים    אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך    אדני

13 יג  ואנחנו עמך וצאן מרעיתך--    נודה לך לעולם לדר ודר--    נספר תהלתך